להורים רבים ברורות הדרכים בהם רצוי להגיב בהתנהלות מול ילדיהם. הבנה זו חשובה ומשמעותית לעין ערוך, והיא מתייחסת בעיקרה לצד אחד – הילד.
יחד עם זה, יש שחקן נוסף במגרש הזה והוא ההורה. הורה לא מפסיק להיות פרט אינדוידואלי ברגע שהוא הופך להיות הורה.
למעשה – הורות היא עוד אחד מהתפקידים שהוא ממלא בחייו – הורה הוא גם בעל.., חבר.., עובד.., בן של... ועוד.
ההגדרה "הורות" לא משנה את המהות שלו עצמו כפרט. הוא ממשיך את חייו, ממשיך להאמין באותם דברים שהאמין בהם, לרצות את אותם דברים, לחשוב אותו דבר, להתנהג באותה הדרך בה היה רגיל להתנהג, רק נוסף לו תפקיד. אבא של... או אמא של..... .מכאן, אפשר להבין, כי גם ההורים, מגיעים להורות עם כל ה"מטען" שלכם שנבנה ונוצר במהלך שנות חייהם.
אין זה שונה מלהתחיל לעבוד במקום עבודה חדש – הרי אין מגיעים למקום עבודה חדש והופכים להיות "מקום העבודה". לא הפרט מביא למקום העבודה את מי שהוא – חיצונית, פנימית, מחשבתית והתנהגותית.הפרט מתאים עצמו לתנאים, לדרישות ולציפיות של מקום העבודה ממנו ולא מקום העבודה מתחיל להתאים עצמו לפרט.
עם זאת למרות שקיימת הסתגלות והתאמה למקום העבודה החדש – בתוכו נשאר הפרט אותו האדם שהיה לפני שהתחיל לעבוד במקום החדש, וכזה יהי גם כאשר יסיים לעבוד ש . מסכימים ??
?למה הכוונה
בכל אשר תלכו ובכל אשר תפנו, אתם מביאים איתכם כ"נדוניה" אותכם. את מבנה האישיות שלכם, תפיסת העולם שלכם, מערכת האמונות שלכם, הרגשות שלכם, "הטייס האוטומטי" שלכם – ועכשיו הרשו לי לשאול אתכם שאלה קטנה – האם אתם מודעים איזו "נדוניה" אתם מביאים לתוך מערכת היחסים שלכם עם ילדיכם ? האם אתם וערים לכל צדדיה?
אין כל ספק כי חלקה גלוי ומוכר לכם מאוד, אתם מכירם את עצמכם, אתם אדונים למחשבות שלכם ואתם פועלים בהתאם לכך.
יחד עם זה, לכל אדם ואדם ישנן פעולות הנעשות על ידו באופן אוטומטי – אותן פעולות אוטומטיות נעשות מתוך הרגל – הן יכולות להיות פעולות הנעשות מתוך לחץ, מתוך כעס, מתוך תסכול, וגם באותה מידה הרגלי התנהגות הצצים ועולים במצבים שונים. לפעולות אלה בדר"כ אנו ערים פחות. אנו מודעים פחות לסיבה שבגללה אנו עושים אותם ואנו מודעים עוד פחות לאיך הם משפיעים ומתקבלים אצל הצד השני.
מה זה אומר?
גם למול הילד הפרטי שלכם קיימות פעולות אשר נעשות על ידיכם, שהן פעולות של תגובה אוטומטית ( הנובעת מסיבות שונות כל פעם), ואשר יתכן ואינכם מודעים להם עד סופם, או אינכם יכולים, אולי, לעצור את עצמכם והם משבשים את התקשורת ביניכם לבין ילדיכם.יתרה מכך, אין אתם מודעים עד הסוף למה הבין הצד השני – במקרה זה הילד שלכם.
האהבה לילד אומנם ממלאה חלק טבעי חשוב ובסיסי "בעיסקה" הזו של הורות, והיא אכן סמן דרך מרכזי- אבל האם אתם מודעים לסמני הדרך האחרים שלכם ? האם אתם מודעים לכך כי פעמים רבות מביאים לאינטרקציה עם הילד, נושאים/דברים אשר לחלוטין אינם שייכים ופעמים רבות זה מפריע ועומד בסתירה, להורים שאתם רוצים להיות עבור ילדכם?
מה עושים?
מפנים את הזרקור ושמים הדגש עליכם כפרטים, (למען האמת, אתם הם השחקנים המרכזיים ביחסים אלו) ממקדים את תשומת הלב בזיהוי והכרה של כל קשת התגובות האישיות, המודעות והלא מודעות והסיבות להן, מכירם טוב יותר את הצרכים שלכם, טווים עבורכם שביל ודרך להכרת צרכי הילד ומה מניע אותו. מודעות זו תאפשר לכם מבט טרי ורענן על היחסים עם הילדים, ותעזור לכם לשנות את שתמצאו לנכון לשנות.
הפוקוס עליכם ההורים, עוזר לכם להכיר את ה"הנדוניה/ מטען" שאתם מביאים למערכת היחסים עם הילד, תוכלו ללמוד כיצד להניח בצד את "מטען חורג זה" , (דהיינו להרגע ולהרפות) ואז להרגיש כי אתם פנויים באופן מלא לילד.
איך עושים זאת?
בית הספר להורות " מרחבים פתוחים" מתמחה בתחום זה. אנו מזמינים אותכם לעקוב אחרי מאמרים / פוסטים וטיפים שאנו מעלים בדף הקבוצה שלנו בפייסבוק,תוכלו לשאול,לענות,להציע אנו גם נודיעכם על הרצאות חינמיות (וויבינר) אשר אנו מקיימים שתוכלו לשמען בביתכם, בנוחות וברוגע. וכמו כן אנו פותחים את הקורס הבא שלנו באמצע פברואר 2011 – והוא יהיה קורס מקיף וממצה בתחום ההורות, כמו כל שאר הקורסים שלנו.
להתראות
בית הספר להורות "מרחבים פתוחים"
*כל נזכויות שמורות לורד בן צבי
לקבלת טיפים, מאמרים, השתתפות הרצאות חינמיות הרשמו עכשיו !
יחד עם זה, יש שחקן נוסף במגרש הזה והוא ההורה. הורה לא מפסיק להיות פרט אינדוידואלי ברגע שהוא הופך להיות הורה.
למעשה – הורות היא עוד אחד מהתפקידים שהוא ממלא בחייו – הורה הוא גם בעל.., חבר.., עובד.., בן של... ועוד.
ההגדרה "הורות" לא משנה את המהות שלו עצמו כפרט. הוא ממשיך את חייו, ממשיך להאמין באותם דברים שהאמין בהם, לרצות את אותם דברים, לחשוב אותו דבר, להתנהג באותה הדרך בה היה רגיל להתנהג, רק נוסף לו תפקיד. אבא של... או אמא של..... .מכאן, אפשר להבין, כי גם ההורים, מגיעים להורות עם כל ה"מטען" שלכם שנבנה ונוצר במהלך שנות חייהם.
אין זה שונה מלהתחיל לעבוד במקום עבודה חדש – הרי אין מגיעים למקום עבודה חדש והופכים להיות "מקום העבודה". לא הפרט מביא למקום העבודה את מי שהוא – חיצונית, פנימית, מחשבתית והתנהגותית.הפרט מתאים עצמו לתנאים, לדרישות ולציפיות של מקום העבודה ממנו ולא מקום העבודה מתחיל להתאים עצמו לפרט.
עם זאת למרות שקיימת הסתגלות והתאמה למקום העבודה החדש – בתוכו נשאר הפרט אותו האדם שהיה לפני שהתחיל לעבוד במקום החדש, וכזה יהי גם כאשר יסיים לעבוד ש . מסכימים ??
?למה הכוונה
בכל אשר תלכו ובכל אשר תפנו, אתם מביאים איתכם כ"נדוניה" אותכם. את מבנה האישיות שלכם, תפיסת העולם שלכם, מערכת האמונות שלכם, הרגשות שלכם, "הטייס האוטומטי" שלכם – ועכשיו הרשו לי לשאול אתכם שאלה קטנה – האם אתם מודעים איזו "נדוניה" אתם מביאים לתוך מערכת היחסים שלכם עם ילדיכם ? האם אתם וערים לכל צדדיה?
אין כל ספק כי חלקה גלוי ומוכר לכם מאוד, אתם מכירם את עצמכם, אתם אדונים למחשבות שלכם ואתם פועלים בהתאם לכך.
יחד עם זה, לכל אדם ואדם ישנן פעולות הנעשות על ידו באופן אוטומטי – אותן פעולות אוטומטיות נעשות מתוך הרגל – הן יכולות להיות פעולות הנעשות מתוך לחץ, מתוך כעס, מתוך תסכול, וגם באותה מידה הרגלי התנהגות הצצים ועולים במצבים שונים. לפעולות אלה בדר"כ אנו ערים פחות. אנו מודעים פחות לסיבה שבגללה אנו עושים אותם ואנו מודעים עוד פחות לאיך הם משפיעים ומתקבלים אצל הצד השני.
מה זה אומר?
גם למול הילד הפרטי שלכם קיימות פעולות אשר נעשות על ידיכם, שהן פעולות של תגובה אוטומטית ( הנובעת מסיבות שונות כל פעם), ואשר יתכן ואינכם מודעים להם עד סופם, או אינכם יכולים, אולי, לעצור את עצמכם והם משבשים את התקשורת ביניכם לבין ילדיכם.יתרה מכך, אין אתם מודעים עד הסוף למה הבין הצד השני – במקרה זה הילד שלכם.
האהבה לילד אומנם ממלאה חלק טבעי חשוב ובסיסי "בעיסקה" הזו של הורות, והיא אכן סמן דרך מרכזי- אבל האם אתם מודעים לסמני הדרך האחרים שלכם ? האם אתם מודעים לכך כי פעמים רבות מביאים לאינטרקציה עם הילד, נושאים/דברים אשר לחלוטין אינם שייכים ופעמים רבות זה מפריע ועומד בסתירה, להורים שאתם רוצים להיות עבור ילדכם?
מה עושים?
מפנים את הזרקור ושמים הדגש עליכם כפרטים, (למען האמת, אתם הם השחקנים המרכזיים ביחסים אלו) ממקדים את תשומת הלב בזיהוי והכרה של כל קשת התגובות האישיות, המודעות והלא מודעות והסיבות להן, מכירם טוב יותר את הצרכים שלכם, טווים עבורכם שביל ודרך להכרת צרכי הילד ומה מניע אותו. מודעות זו תאפשר לכם מבט טרי ורענן על היחסים עם הילדים, ותעזור לכם לשנות את שתמצאו לנכון לשנות.
הפוקוס עליכם ההורים, עוזר לכם להכיר את ה"הנדוניה/ מטען" שאתם מביאים למערכת היחסים עם הילד, תוכלו ללמוד כיצד להניח בצד את "מטען חורג זה" , (דהיינו להרגע ולהרפות) ואז להרגיש כי אתם פנויים באופן מלא לילד.
איך עושים זאת?
בית הספר להורות " מרחבים פתוחים" מתמחה בתחום זה. אנו מזמינים אותכם לעקוב אחרי מאמרים / פוסטים וטיפים שאנו מעלים בדף הקבוצה שלנו בפייסבוק,תוכלו לשאול,לענות,להציע אנו גם נודיעכם על הרצאות חינמיות (וויבינר) אשר אנו מקיימים שתוכלו לשמען בביתכם, בנוחות וברוגע. וכמו כן אנו פותחים את הקורס הבא שלנו באמצע פברואר 2011 – והוא יהיה קורס מקיף וממצה בתחום ההורות, כמו כל שאר הקורסים שלנו.
להתראות
בית הספר להורות "מרחבים פתוחים"
*כל נזכויות שמורות לורד בן צבי
לקבלת טיפים, מאמרים, השתתפות הרצאות חינמיות הרשמו עכשיו !
