תן/י אסוציאציה למילה - "מיתון".
סיכויים רבים שבין המילים הראשונות תקפוץ המילה "לחץ". טבעי, לא? ביטול הזמנות, דחיית פרויקטים, פיטורים, אבדן הכנסות, ירידה ברמת החיים, חוסר וודאות.... מה לא?!
תקופה כזו מחייבת נקיטת צעדים חדשים, שונים, יצירתיים, המותאמים למציאות הקשה. ואולם הלחץ עצמו משפיע על ניהול וקבלת החלטות בדרכים שלא תמיד תורמות להתמודדות אפקטיבית עם האתגרים.
כשאנשים נמצאים בלחץ, מופרשות רמות גבוהות של 'הורמוני לחץ' – אדרנלין וקורטיזול – המשפיעים על דרכי החשיבה והתפקוד הקוגניטיבי. ברמות נמוכות, קורטיזול מעודד חשיבה ותיפקודים מנטאליים אחרים, כך שלמשל לחץ מתון לעמוד בזמנים עשוי להיות יעיל לעיתים. כאשר הלחצים גדלים והדרישות גוברות על יכולת ההתמודדות, רמות קורטיזול ואדרנלין גבוהות עשויות לשתק כשרים שכליים, כמו זכרון, תכנון ויצירתיות. בזמנים כאלה, אנשים נסוגים להרגלי חשיבה ופעולה ישנים, ללא קשר למידת התאמתם לאתגרים החדשים.
הפגנות זעם מצד הבוס וביקורתיות המועברת בצורה לא נאותה, הם טריגרים להפרשת הורמונים מוגברת, והרסניים בהשפעתם על ביצועי העובד או הצוות. כמובן שגם המנהיג עצמו אינו מחוסן מפני השפעות הלחץ הנ"ל, סיבה נוספת 'לקחת את הזמן' להבין טוב יותר את הביולוגיה של הרגשות.
נוסף להשפעת ההורמונים, ישנו מנגנון מוחי נוסף הקשור להשפעת הרגשות על הדינאמיקה החברתית בעסקים ובכלל, והמכונה – "מערכת נוירוני מראה". מדובר בנוירונים (תאי מוח) המגיבים הן בעת ביצוע פעולה רצונית, והן בעת שהפרט צופה באחר מבצע את אותה פעולה. פרשנות אחת של מאפיין פעולה זה היא שנוירונים אלו מחקים או מבצעים סימולציה פנימית של פעולה חיצונית המבוצעת ע"י אדם אחר.
למה הדבר דומה? למתלמד במשחק גולף הצופה בשחקן מקצועי מבצע את רצף התנועות המושלם; הצפייה מזרזת ביצוע דומה אצל הצופה. יתר על כן, עדויות מראות כי 'מערכת נוירוני מראה' מעורבת בזיהוי מיידי של רגשות אצל אחרים, כך שלמשל הבעת מתוחה אצל הבוס, יוצרת "תמונת מראה" במוחו של הכפוף לו, שיחוש מיידית תחושות דומות. וכך, before you know it, הרגשות 'מדבקים' קבוצה שלמה ופוגעים בביצועיה.
משמעות הדברים עבור מנהיגות עסקית (ומנהיגות בכלל) היא שראוי שלא תהיה מוגבלת לאינטלקט, משמעת ואמביציה, ולא תמעיט בערך היכולות החברתיות-רגשיות; אפשר לעמוד על ביצועיות ומשמעת בדרכים שיעודדו מצב-רוח חיובי בקבוצה. שיטת המקל והגזר, הנוירולוגיה מראה, אינה מספקת עוד. הידעת כי מנהלים מצליחים נמצאו כמעוררים צחוק אצל הכפופים להם פי 3 בממוצע יותר מאשר מנהלים בינוניים? מסתבר כי מצב רוח טוב, עוזר לאנשים לקלוט מידע ולהגיב לו בחדות וביעילות.
איך?
השוק מציע לימוד והתנסויות במגוון שיטות, הדרכות וטיפולים. תהא השיטה שתבחר/י אשר תהא, ראוי שהדגש בה יהיה על התנסות במצבים חדשים ובפעולות לא מוכרות. המוח מחפש את המוכר, ועל כן פעולות מאתגרות, שהמוח אינו מורגל בהן, נחוצות להרחבת מנעד התגובה והפעולה, המובילה בתורה להצלחה, תהא הגדרתה אשר תהא. דעתו של טירון פתוחה ליותר אפשרויות מזו של מומחה. מצא/י מסגרת בטוחה ומעניינת שבה תוכל/י להרשות לעצמך להיות "טירון", להתנסות בכלי או בגישה שאינך מכיר/ה. התנסויות כאלה יפעילו יותר את ההמיספרה המוחית הימנית, ה"יצירתית", זו שדומיננטית פחות אצל רוב האנשים, וכך יתאפשר גם שיפור התקשורת בין שתי ההמיספרות. יצירת איזון בתרומתן מתבטאת בגמישות מחשבתית המביאה בתורה להתנהגויות ממוקדות-מטרה ולשיפור יכולות אישיות וביצועיות כאחד.
סיכויים רבים שבין המילים הראשונות תקפוץ המילה "לחץ". טבעי, לא? ביטול הזמנות, דחיית פרויקטים, פיטורים, אבדן הכנסות, ירידה ברמת החיים, חוסר וודאות.... מה לא?!
תקופה כזו מחייבת נקיטת צעדים חדשים, שונים, יצירתיים, המותאמים למציאות הקשה. ואולם הלחץ עצמו משפיע על ניהול וקבלת החלטות בדרכים שלא תמיד תורמות להתמודדות אפקטיבית עם האתגרים.
כשאנשים נמצאים בלחץ, מופרשות רמות גבוהות של 'הורמוני לחץ' – אדרנלין וקורטיזול – המשפיעים על דרכי החשיבה והתפקוד הקוגניטיבי. ברמות נמוכות, קורטיזול מעודד חשיבה ותיפקודים מנטאליים אחרים, כך שלמשל לחץ מתון לעמוד בזמנים עשוי להיות יעיל לעיתים. כאשר הלחצים גדלים והדרישות גוברות על יכולת ההתמודדות, רמות קורטיזול ואדרנלין גבוהות עשויות לשתק כשרים שכליים, כמו זכרון, תכנון ויצירתיות. בזמנים כאלה, אנשים נסוגים להרגלי חשיבה ופעולה ישנים, ללא קשר למידת התאמתם לאתגרים החדשים.
הפגנות זעם מצד הבוס וביקורתיות המועברת בצורה לא נאותה, הם טריגרים להפרשת הורמונים מוגברת, והרסניים בהשפעתם על ביצועי העובד או הצוות. כמובן שגם המנהיג עצמו אינו מחוסן מפני השפעות הלחץ הנ"ל, סיבה נוספת 'לקחת את הזמן' להבין טוב יותר את הביולוגיה של הרגשות.
נוסף להשפעת ההורמונים, ישנו מנגנון מוחי נוסף הקשור להשפעת הרגשות על הדינאמיקה החברתית בעסקים ובכלל, והמכונה – "מערכת נוירוני מראה". מדובר בנוירונים (תאי מוח) המגיבים הן בעת ביצוע פעולה רצונית, והן בעת שהפרט צופה באחר מבצע את אותה פעולה. פרשנות אחת של מאפיין פעולה זה היא שנוירונים אלו מחקים או מבצעים סימולציה פנימית של פעולה חיצונית המבוצעת ע"י אדם אחר.
למה הדבר דומה? למתלמד במשחק גולף הצופה בשחקן מקצועי מבצע את רצף התנועות המושלם; הצפייה מזרזת ביצוע דומה אצל הצופה. יתר על כן, עדויות מראות כי 'מערכת נוירוני מראה' מעורבת בזיהוי מיידי של רגשות אצל אחרים, כך שלמשל הבעת מתוחה אצל הבוס, יוצרת "תמונת מראה" במוחו של הכפוף לו, שיחוש מיידית תחושות דומות. וכך, before you know it, הרגשות 'מדבקים' קבוצה שלמה ופוגעים בביצועיה.
משמעות הדברים עבור מנהיגות עסקית (ומנהיגות בכלל) היא שראוי שלא תהיה מוגבלת לאינטלקט, משמעת ואמביציה, ולא תמעיט בערך היכולות החברתיות-רגשיות; אפשר לעמוד על ביצועיות ומשמעת בדרכים שיעודדו מצב-רוח חיובי בקבוצה. שיטת המקל והגזר, הנוירולוגיה מראה, אינה מספקת עוד. הידעת כי מנהלים מצליחים נמצאו כמעוררים צחוק אצל הכפופים להם פי 3 בממוצע יותר מאשר מנהלים בינוניים? מסתבר כי מצב רוח טוב, עוזר לאנשים לקלוט מידע ולהגיב לו בחדות וביעילות.
איך?
השוק מציע לימוד והתנסויות במגוון שיטות, הדרכות וטיפולים. תהא השיטה שתבחר/י אשר תהא, ראוי שהדגש בה יהיה על התנסות במצבים חדשים ובפעולות לא מוכרות. המוח מחפש את המוכר, ועל כן פעולות מאתגרות, שהמוח אינו מורגל בהן, נחוצות להרחבת מנעד התגובה והפעולה, המובילה בתורה להצלחה, תהא הגדרתה אשר תהא. דעתו של טירון פתוחה ליותר אפשרויות מזו של מומחה. מצא/י מסגרת בטוחה ומעניינת שבה תוכל/י להרשות לעצמך להיות "טירון", להתנסות בכלי או בגישה שאינך מכיר/ה. התנסויות כאלה יפעילו יותר את ההמיספרה המוחית הימנית, ה"יצירתית", זו שדומיננטית פחות אצל רוב האנשים, וכך יתאפשר גם שיפור התקשורת בין שתי ההמיספרות. יצירת איזון בתרומתן מתבטאת בגמישות מחשבתית המביאה בתורה להתנהגויות ממוקדות-מטרה ולשיפור יכולות אישיות וביצועיות כאחד.
