הסחות דעת

היה פעם מנזר שחוקיו היו מחמירים ביותר. נדר של שתיקהלקחו על עצמם שבו אסור היה לדבר כלל. כל עשר שנים היה מותר לכל נזיר לומר שתי מילים בלבד.

לאחר שבילה את עשר השנים הראשונות שלו במנזר, ניגש נזיר אחד אל אב המנזר. "עברו עשר שנים," אמר אב המנזר, "מה הן שתי המילים שברצונך לומר?"

"המיטה  קשה..." אמר הנזיר.

"אני מבין," ענה אב המנזר.
עשר שנים מאוחר יותר, הנזיר חזר אל משרדו של אב המנזר. "עברו עוד עשר שנים," אמר אב המנזר. "מה הן שתי המילים שברצונך לומר?"

"האוכל מגעיל..." אמר הנזיר.

"אני מבין," ענה אב המנזר.
עברו עשר שנים נוספות והנזיר נפגש שוב עם אב המנזר אשר שאל, "מה הן שתי המילים עכשיו, לאחר עשר שנים אלו?"

"אני עוזב!" אמר הנזיר.

"ובכן, אני יכול להבין," ענה אב המנזר. "מאז שבאת אתה רק מתלונן."

(סיפור זן )

רבים מכם ודאי מכירים את הריטואל הבא – בערב כאשר אתם שוכבים במיטה,אתם מתכננים בראשכם את היום למחרת.עורכים רשימה (בראש) של אותם דברים שאתם צריכים לעשות, איך תעשו? באיזה סדר?אחר כך חושבים מה צריך להגיד"?, למי?, איך להגיד זאת?,איך להגיב לדברים או מעשים שנעשו ונאמרו לכם. ככה, מריצים סרטים בראש עד שהכל מסתדר ואתם יודיעם מה, איך , למה, ומתי – הכל מסתדר נפלא. אתם מחליטים כי מחר בבוקר תקומו ותעשו את כל אותם דברים אשר תכננתם,כמו שתכננתם,כעת אתם רגועים ואתם יכולים להרדם עם חיוך של שביעות רצון – ממחר הכל יהיה אחרת! ממחר אתם תעשו דברים אשר אתם רוצים – חייכם ישתנו!!! (מחר אתחיל דיאטה.....מוכר?)

ואז.. מפציע לו השחר על בוקר חדש,אתם קמים ממיטתכם החמה והנעימה איכשהו...ומגלים כי אין לכם את האנרגיה/החשק/המוטיבציה לעשות את מה שתכננתם. ו..הופ! חוזרים לישון. טוב, לא כולם חוזרים לישון לחלק אין פשוט ברירה והם חייבים לקום... אבל גם כאן, עושים דברים שונים ממה שתכננו ,משנים תוכניות והחלטות "בגלל ש... "או "מאחר ו.." . .

אם אכן מתחילים לבצע משהו כמתוכנן – זה לא מחזיק מעמד זמן רב(שעה/יום/שבוע). ככל שהזמן נוקף משתנה ההתייחסות ואיכשהו זונחים את התכנון או את הביצוע ומה שהיה כל כך ברור ומובן ומילא אתכם באנרגיה – מתמוסס לו ונמוג. קיים קושי רב בהתמדה ובהשגת המטרות בהם מעוניינים, עקב פערים, בין מה שמרגישים/חושבים לבין מה שעושים בפועל.

תמיד,אבל תמיד,קיימת/צצה לה סיבה "מוצדקת" מדוע לא יישמתם את מה שתכננתם, או מדוע לא המשכתם את מה שהתחלתם והסיבה, היא בדרך כלל, נוגעת לגורם חיצוני שבגללו לא הצלחתם/הספקתם לממש את רצונכם.

מה מפריע?, מה מסיט מהמטרה?, למה התלונות?, למה זה קורה?

יש פה מלחמה בין המתכנן (מחשבה)  לבין המבצע (הרצון / אנרגיההמופיעה כתחושה בגוף). כאשר חושבים ומתכננים לעשות משהו, עולה במקביל קול שני אשר פוסל את הקול הראשון.קול זה עולה בצורה של תחושה (בניגוד לתכנון שהוא עולה בצורה של מחשבה)., קול התחושה יכול להופיע בתחושה של כבדות, חוסר חשק, פחד, חשש, - ואז נוצר דיסוננס (פער), בין שני הקולות הללו (מחשבה למול הרגשה) המונע יציאלפעולה.ואז נוצר הבדל בין מה שאנו מרגישים שאנו רוצים לעשות לבין מה שאנו עושים בפועל.

הסיבה המרכזית לכך היא שיש התכתשות בין שני הקולות הללו בתוכנו. ההתכתשות הזו הינה תוצאה של תנאים מוקדמים. תנאים מוקדמים אלה הם משהו המוצב כתנאי שאם ימומש, ניתן יהיה להצליח להגיע לתוצאה בה חפצים, או, כסיבה בגללה אנו  לא מצליחים.

דוגמאות:

"אני לא מצליח להשיג ציונים טובים כי המורה שלי לא טוב." ( כאן עולים ההסברים כמה המורה לא טוב).

 "אני לא מתקדם בעבודה כי הבוס שלי פוחד שקידום שלי יאיים עליו". ( כאן עולים ההסברים למה לא             להגדיל ראש)

 "בן- הזוג שלי חייב להיות ......אחרת אין על מה לדבר !" או "בת הזוג שלי חייבת להיות...... אחרת אין         מה לדבר"! (כאן עולות הסיבות לכך שאין זוגיות )

 "יופי של רעיון אבל .." (וכאן עולים כל הצידוקים ללמה לא או לקשיים הצפויים)

"אני רוצה אבל ".... ( וכאן עולים כל הצידוקים מדוע לא אוכל )

"אם ההורים שלי היו נותנים / עושים עבורי  את מה שכל ההורים האחרים עושים ונותנים לילדים שלהם גם     אני הייתי מסודר היום כלכלית...אני לא קיבלתי כלום .. אני כועס עליהם.. הם אשמים במצבי הלא טובֱֱ! "(   כאן מגיעים ההסברים מדוע עצבניים, אומללים).

אלה הם התנאים וסיבות לכך שלא מצליחים להגשים את המאוויים– יש תנאי להשיג את התוצאה אותה רוצים ותמיד הם קשורים לגורם/ סיבה חיצונית  "..בגלל  זה.."  – עצם התנאי הוא הסיבה לכך כי לא מצליחים לממש את מה שרוצים. וכך יום רודף יום. שנה רודפת שנה.

 הנזיר שלנו במשל הגיע למנזר על מנת להשתלב באורח חיי המנזר, או אולי רצה ללמוד את תורתם, נהיר הוא כי היו לו תנאים מוקדמים להשגת מטרה זו : מיטה נוחה ואוכל טעים. בלי זה הוא לא מוכן. בכל שלוש שנות חייו במנזר, זהו הדבר שהעסיק את מוחו יותר מכל.

מקורם של קולות אלו שייך למחוז הילדות, לדרך ההתפתחות , להבנות אותן רכשתם והפנמתם. אם שמעתם רבות את המילה " אבל" או את המילה  "אם " או את המילה " בגלל..", כל המילים הללו הן מילות התנייה,

מכאן שאכאשר שאתם מסיימים לתכנן משהו, מיד יש "אבל".. מיד עולה התניה חדשה (הסיבה למה אי אפשר). הכל בתנאים. הכל מותנה.

הבעיה המרכזית עם התניות היא שלא ניתן להתווכח איתן. קשה מאוד להפריך אותן והם בנויות כך שגם אתם עצמכם, חושבים ומרגישים, שזה נכון זוהי האמת. עבורכם זה כך ובוודאי לכל אותם  אנשים שאתם משתפים . עוד נחווה, כתוצאה של ההתניות, תחושה של תקיעות, קושי בקבלת החלטות, חוסר שביעות רצון מתמשך, ומעל לכל  אמונה אמיתית , שאלה הם החיים. האמונה שצריכים להיות תנאים מסויימים שיתקיימו על מנת שהדעת לא תוסח, על מנת שניתן יהיה להתמקד ולהתרכז צריך קודם כל להיות מענה ל-א., ל-ב.,  ל-ג, כזה או אחר. למעשה זהו שורש הבעיה . זוהי תלות שהיא סוגיה ריגשית שאין לה ולא כלום עם הנסיבות החיצוניות. גם שהנסיבות הללו משתפרות התלות הזו נמשכת.

כמנטור אני נתקלת רבות בבעיה זו. למעשה גם אנשים אשר מצליחים בקריירה, אנשים שיש להם יציבות כלכלית, נשואים גרושים או רווקים, אצל רוב רובם צפה בשלב זה הבעיה הזו. כמנטור נהיר לי כי זב אחד מחסמי ההצלחה המרכזיים בחייהם של רבים. תוכנית המנטורינג כוללת בתוכה לימוד והעברת כלים חדשים לחניכי. חלק מהלימוד הוא הידע כיצד להתמודד עם מצבים מצוקות מסוג זה. יש לזה פתרון ויש דרך להשקיט קולות אלו ולקחת את היזמה ולהצליח בה.

הדרך היא לפתח ולחזק את קול הסמכות. מהי סמכות? – על כך במאמר הבא שלי.

היו ברוכים

ורד בן צבי