גבולות גבירותי ורבותי, גבולות

רויטל היא אמא ל- 3 ילדים. היא אשה חייכנית, נעימת סבר ומלאת חום. את 2 ילדיה הבוגרים גידלה בדיוק, אבל בדיוק, כמו את בתה הצעירה (12), עם הרבה אהבה, תמיכה, דאגה ונתינה.

היא הגיעה אלי מאחר בתה בת ה- 12 עדיין ישנה עמה.. בת מצווה, אתם יודעים, זמן טוב להתחיל להיכנס לעול המצוות ולמעשים טובים.

אין נעים יותר מהתכרבלות עם הילד המדיף ריח של סבון לאחר מקלחת, הידיים הקטנות והחמות העוטפות ומחבקות בחיבוק מתוק ומשכר, תחושת הנעימות  המשתררת בגוף, לשמע קצב הנשימות של הילד הנם. זה הרבה יותר נעים וקל מאשר לנהל מלחמת "גבולות" מתישה.המילה גבול, אוצרת בתוכה אצל רבים, משמעות המתקשרת לאיסור, למשהו שלילי או למניעת דבר מה. ( "אני לא אעשה לילד שלי מה שההורים שלי עשו לי..." " לא יכולה להגיד למתוק הזה לא. כלום לא יקרה אם ארשה זאת הפעם..") ואין חשק, כוח או רצון להציב גבול שעשוי ליצור מיגבלה מסויימת.

רבים ההורים המגדירים עצמם כ"חברים" של ילדיהם, בעלי ראיה "רחבה" וגישה "פתוחה" וליברלית. פועל הם מוצאים עצמם מבולבלים מהם גבולות תפקידם ומתקשים לדעת מתי הוא הזמן הנכון להפעיל את סמכותם. הוסיפו לכך את החשש שיעשו משהו  אשר עלול לפגוע חלילה לאל, בהתפתחות הילד בעתיד, שיפכו לקדירה זו גם קצת רגשות אשם של ההורה :  "ממילא אני לא רואה אותו כל היום ויש לנו רק זמן מועט ביחד ...אז אפשר להתחשב בו – לא?... מגיע לו ולי  "פיצוי".. והרי לכם תבשיל רותח ומבעבע.

אז ככה. ילדים צריכים גבולות ברורים ובהירים משני טעמים מרכזיים:

1. גבולות הן מסגרות התנהגותיות וחינוכיות. "מותר לאכול רק על השולחן בפינת האוכל ", "אסור להניח רגליים על השולחן", "בלילה הולכים לישון", "בבוקר קמים  מצחצחים שיניים". מסגרות וגבולות חיצוניים אלו יוצרים הן כללים ונוהלים לחיי היומיום והן מלמדים את הילד, לבנות את הגבולות הפנימיים שלו.

2. גבולות מעניקים תחושה של בטחון לילד – כשיש גבולות הילד יוגע מה צפוי לקרות, מה קורה במידה ו...,מותר ואסור, ומה מצופה ממנו. ידיעה זו יוצרת אצלו בטחון ושקט פנימי, המאפשר לו, להפנות את תשומת הלב ואת האנרגיה  להכרת עצמו, אהבותיו ורצונותיו.

אז מה עושים?

1. מיקוד – הגדירו את הגבול :קיבעו את שעת שינה, תכננו טקס מסוים של תהליך ההשכבה ושתפו את הילד בהחלטתכם.

3. נחישות– מהרגע שהילד במיטה, דאגו להשאירו שם. אם יש צורך השארו בחדר. גם אם הוא בוכה וצווח את גרונו עד כדי חשש שהשכנים יזעיקו את המשטרה, היו נחושים . דברו בקול שקט ובוטח, הזכירו לו מהי סיבת המצאותו שם, "כעת לילה וצריך לישון" . המתינו וחכו בחדרו עד שיירגע ויהיה רדום ורק אז עיזבו את החדר. לאורך כל הדרך היו נחושים ושלמים עם פעולותיכם.

3. התמדה ועיקביות– עליכם לעשות זאת לילה לילה באופן קבוע. מהרגע שהתחלתם אין מקום לסגת.שמרו על סדר הפעולות  וזיכרו – זה ייפסק בסוף! אל ייאוש! שננו לכם כי האופן בו אתם משכיבים את הילד, סולל עבורו את הדרך ללמוד כיצד לעשות זאת לבד, ואתם...אתם תוכלו, סוף-סוף, להנות מערב זוגי שכולו שלכם בלבד.

שיהיה לכם לילה טוב ושקט.

ורד בן צבי

מרחבים  פתוחם