חפש בבלוג זה

יום שלישי, 19 באוקטובר 2010

"קצר" 3 - על תשומת לב...

לכל התנהגות של אדם ישנה תכלית וישנה מטרה מסוימת אותה רוצים להשיג . הקושי מתחיל בכך שלא תמיד אנו יודעים מהי התכלית האמיתית לפעולה שבה נקטנו.
גם אצל ילד תופס כלל זה ופעמים רבות, כמו אצלנו הבוגרים, גם לילדים ישנם מניעים הנסתרים מעיניהם ומהבנתם.
אם אנו רוצים לעזור לילד לשנות את הדרך של הפעולה שלו, אנחנו קודם כל צריכים להבין מה הניע/מניע  את הילד לבחור בדרך הפעולה שבה בחר.
ילדים רבים מפגינים התנהגות כועסת, זעפנית, או איזשהו ביטוי "צורם" אחר כי יש להם מטרה נסתרת – המטרה היא לקבל את תשומת הלב של ההורה.
אני אישית, לא מאמינה בהגדרה של "תשומת לב שלילית" מאחר וזוהי הגדרת צורך מסויים לחיוב או לשלילה וצרכים אינם שליליים ואינם חיוביים. הם פשוט צרכים . כך גם תשומת לב. תשומת לב היא תשומת לב,- לא שלילית ולא חיובית.היא רק תשומת לב.
 ילדים רבים למדו כי על מנת לקבל את תשומת הלב מההורה, הם צריכים לנקוט בפעולה מסויימת שאותה הפנימו באירועים קודמים,  שהתנהגות מסויימת שלהם, מזכה אותם  בתשומת הלב המלאה של ההורה.
למשל – אם יושבים עם אחד הילדים, ( או עם כולם), כאשר ההורה עסוק בשלו..., (כותב, מנקה, מבשל, קורא עיתון ועוד..) והילד עסוק בשלו , ( קורא, משחק בלגו, מצייר..) בשלב מסויים, תוך כדי עשייה, הילד פתאום מתנהג כך
1. מתחיל לדפוק ולבעוט בכסא.
2. מפזר את כל הצעצועים
3. פונה אל ההורה בבקשה כי יעשה משהו עבורו...ועוד...
הוא מאותת על משהו שמתרחש אצלו.מאחר וילדים מתקשים להגדיר ולהסביר לעצמו ולהורה מה בדיוק קורה להם – הוא פותח "חזית" התנהגות אחרת
<span>טיפ </span>
1. אתם יכולים להבין, לגלות, ולזהות מהי סיבת ההתנהגות של הילד, ע"י בדיקת <span>התוצאות אותם הוא משיג בהתנהגות זו.</span>
2. תחושת השייכות של הילד לתא המשפחתי הינה צורך יסודי, הילד עסוק בלמצוא דרכים אשר יביאו אותו להרגיש שייך – ואין כל ספק כי תשומת הלב היא אחת מהדרכים בהם חווים שייכות – (מישהו מקשיב , או מישהו מתייחס..).
3. כל דרך שבה יבחר הורה להגיב תחזק את האופן בה יפעל הילד על מנת להשיג את תשומת הלב ותחושת השייכות.
4. לפיכך הפעולה אותה נוקט הילד היא הדרך בה הבין שבאמצעותה יוכל לקבל את תשומת הלב מכם.

<span>המלצה</span>
שימו לב בימים הקרובים, מה הילד מקבל או משיג כאשר הוא נוקט בדרך פעולה כלשהי..(הבינו כי נזיפה, כעס, הרמת קול, או הפעלת כוח – בשביל הילד זוהי תשומת לב לכל דבר ועניין!!!!)
כאשר תזהו את התוצאה תוכלו להבין  גם מהו המניע לפעולה שלו, מהו הצורך האמיתי והבסיסי, וכשתדעו זאת תוכלו להתמודד עם הבעיה ההתנהגותית באופן שונה, וכך גם להשיג תוצאות אחרות.

בהצלחה.

ורד בן צבי
ב"יס להורות מרחבים פתוחים

"קצר" 2 - על כבוד הדדי

כבוד הדדי מבוסס על שיוויון בין שני בני אדם. אם רק צד אחד זוכה לכבוד – זהו לא שיוויון.יחס של כבוד לילד מראה לו כי אנחנו מחשיבים אותו כאדם היכול לקבל החלטות ממש כמונו.אין זה אומר כי הילד יכול לעשות את כל אותם הדברים שהורים/מבוגרים ממנו עושים, אבל לתת לילד את החופש להחליט בדברים הנוגעים להם כגון : איך להוציא את דמי הכיס שלהם, איך ומה לעשות בזמנם החופשי או לכבד אותם על הבחירה שלהם בחבריהם.

את ההחלטה של הילד יש לכבד – מה שמאפשר לילד לפתח כבוד עצמי וכבוד כלפי האחר שהרי ילדים לומדים מהמבוגרים שלצידם, ואם המבוגר שלצידם מכבד אותם, הם ילמדו, דרך ההתנהגות שלו כלפיהם, גם להתנהג כך עם עצמם וגם לכבד את האחר.
אם ההורים אינם מסכימים עם החלטתו של הילד או אינם רואים אותה בעין יפה – ניתן להעלות שיחה על הנושא המסויים.


טיפ 1 – אל תעשו זאת ברגע שזה קורה. למשל : עם הילד רב עם החבר שלו, והוא כעוס, מאוכזב ופגוע ובמקרה...רק במקרה..אתם לא ממש תמכתם בחברות הזו,ישנה לנו נטייה להגיב מיד – "לא נורא. מימלא הוא...", או, " ככה לא מתנהג חבר אמיתי.." ועוד כהנה וכהנה.
טיפ 2 – מומלץ לא לעשות את זה בהקשר לחבר/אירוע ספציפי אלא באופן כללי.

למה הכוונה?
עליכם לזכור כי פעמים רבות ילדים נתקלים בסיטואציות ומצבים בפעם הראשונה בחייהם, בניגוד לנו הבוגרים, שכבר התנסנו בסיטואציות דומות בחיינו , יש להבין כי אין לצפות מהם, שידעו כיצד להתנהל באופן שאנו יודעים.

אז מהי ההמלצה?רצוי כי תעלו שיחה ( על נושא של חברים למשל) מהי חברות? כיצד מתבטאת חברות? מה חשוב וערכי בחברות?
מתוך זאת אתם ניגשים לילד מתוך מקום של לימוד של משהו חדש וכך הילד יוכל להתחיל לספוג ולהפנים את האינפורמציה שנתתם לו ולהשתמש בה בחייו בהתאם לבחירה שלו.
גישה זו תבהיר לילד כי אתם אינכם מבקרים / שופטים את דרכו ועקב כך ישמר כבודו , אבל יחד עם זה אתם יוצרים אווירה של שיתוף ותמיכה המאפשרת אווירה טובה ונינוחה ביניכם

טיפים קצרים - "קצר" 1 - יחסי הורים וילדים

בית הספר להורות "מרחבים פתוחים" יעלה כל שבוע "קצרים" – טיפ קצר.
אנו נעלה אירוע / נושא אשר עשוי להתרחש, התרחש או מתרחש, בין הורים לילדים, נמתמקד בבעיה ספציפית אחת ונציע דרכי פתרון והתמודדות עם הנושא.
אתם, כמובן,מוזמנים להעלות נושאים ודילמות הנוגעות לאינטרקציה שלכם עם ילדיכם.

והנה ה"קצר" הראשון:

1.כאשר אתם מעוניינים לשנות משהו בדרכי ההתנהגות שלכם למול ילדיכם, או להעביר מסר כלשהו לילדים, אל תחליטו ל"תקוף" את כל הבעיות ביחד.

2.ערכו רשימה של אותם נושאים אותם אתם רוצים להדגיש/לפתור/להתייחס בינכם ההורים.

3.לאחר שערכתם את הרשימה – החליטו מהם חמשת הנושאים שעבורכם הם בעדיפות ראשונה , וסדרו אותם לפי סדר החשיבות שהולם אתכם.

4.עכשיו בחרו את הנושא החשוב ביותר, הדחוף ביותר, לדעתכם – והתמקדו אך ורק בו.

5.ברגע שהחלטתם מהי דרך הפעולה/ התגובה עשו רק אותה.!! התמקדו רק בה !! ...

6.עשו אותה עד לרגע שבו השגתם את המטרה שהצבתם לכם – ורק לאחר מכן עברו לנושא השני, לאחר שפתרתם אותו,עברו לבא אחריו וכך הלאה....

7. באופן כזה תוכלו למקד את עצמכם, ובה בעת להיות ברורים ונהירים גם לילדים.